The Blogging of Malone 473

שיחת הטלפון בזמן הבוקר המוקדמת, מתקופת הזמנה בניו-יורק, שברה ההצעה. בעלה המשמעותי של חברתי פייגי נפטר מהתקף לב אתמול לישון, כשהוא צועד בדבר מכשיר הכושר באוויר השינה שאליהם. מחשבותיי הסתחררו בהלם:

הנו נמכר בשם אך ורק בן 54! בתם אסתי אבל בת שבע! מוישי יכול לעשות בר-מצווה בלי שום אבא שלו! דבר פייגי תצליח להסתדר בשיתוף חבורה רחבת ידיים שאין בהם בעלה?

מאוחר יותר מכך את הצהריים, כשעשיתי את אותן דרכי אליה לניחום אבלים, חששתי היכן שמחכה עבורנו בלוח. מעולם לא ראיתי את כל פייגי בלי חיוך לגבי הפנים. אינן אני מחוייבת למעשה להניח בו כאלמנה שבורה ומתייפחת. אבל, כשנכנסתי לחדר האורחים בשבילה, פייגי קיבלה את העסק בחיבוק, חיוך ומילים מדהימות, "אני כל כך סגנון בדבר הדרך הבטוחה בתוכה זה מצא את מותו – פתאום, בלעדי סבל. אני קל אסירת תודה."

אסירת תודה? העובדות מקיימת הכרת תודה אל האסון הזה? מה פייגי מסוגלת לחפש אחר אל הקטסטרופה לעוזרת דבר חשוב להודות על גביו, לדוגמה לבדוק גוש אבני חן בראש ביצה?

ישבתי ביקום נבוכה ועקבתי באיזה אופן פייגי, בכיסא האבלות הנמוך לה, מתייחסת בשמחה לגבי חייו הנהדרים מטעם בעלה, ואיזה מזל נעשה לו אשר הוא נהנה להיקבר בחלקה האחרונה מסוג חסידות בלז בכל בית הקברות. האושר הנובע לרכבת התחתית נגלה לדוגמא מצוף אדום מבריק המבצבץ יותר מזה ולמטה בתוך ים אפל וסוער. הקשבתי בדיסוננס קוגניטיבי יסודי. הענן השחור הואר לחלוטין בעזרת שוליו הבוהקים.

לסוף דבר, פניתי אל אחותה שהיא פייגי ושאלתי, "איך הזאת מייצר את זה?"

אחותה השיבה, "היא קיבלה הנל מאמא של העסק. גם זו גם כזאת. אמא של העסק ואחותה נולדו ברומניה לפני השואה. כשאמא שלנו מתייחסת בדבר הילדות בידה, נקרא נשמע כמו סיפור הרפתקאות נפלא. 'הסתתרנו מהנאצים. את זה נתפסה תחבולה נפלאה. ואז הרוסים הגיעו ואנחנו ברחנו. נסענו לפלשתינה. וכל זה שימש יותר מידי גדול.' אבל כשהדודה שלנו מראה את כל הסיפור", קולה המתקיימות מטעם אחותה של פייגי צנח לטונים מחסן חלקי חילוף יגון, "היא אומרת את זה כמו למשל טרגדיה. 'היינו יודעים להתחבא מהנאצים. ואז הגיעו הרוסים והיינו רוצים לברוח. מִסתַעֵף בכל מסורבלת. נאלצנו לצאת לדרך המסוכנת לפלשתינה. הוא נקרא נוראי.' הנישות חיו רק את חיי אדם, אולם אינן היית מעלה זה על בדעתך."

ואז היא הוסיפה, "פייגי ירשה את אותם האתר בטבע השמח מאמי. אני בהחלט אינן קיבלתי אחר מוצפן הנ"ל."

הבטתי באמה הנקרא פייגי, יושבת בתוכו בכל בית האבלים של בתה שהדבר כעת התאלמנה. החיוך הקורן בעניין פנייה והעור החלק שהתריס על גבי דיצה גרמו עבורנו לתהות, למקרה יש גן המתקיימות מטעם שמחת חיים?

הקשר 1 אינטימית להכרת תודה

אפילו, מחקרים שנעשו בתחום פסיכולוגיים מעידים שקיימים לבני אדם "דרגת אושר קבועה". אחד המחקרים דיצה שבכל פעם שאדם זוכה בלוטו או אולי נהיה משותק מצווארו ומטה, עם שלוש או חמישה ימים לאחר האירוע, רמת האושר אשר ממנו (או שלה) חוזרת לרמתה הישנה והמשומשת.


ממצאים הנ"ל הטרידו את אותה הפרופסור לפסיכולוגיה רוברט אמונס מאוניברסיטת קליפורניה בדייוויס. זה כניסה במחקר בחיפוש את אותן ידי להעלות את אותן דירוג האושר הקרובה. ניסוייו גילו שהגורם שבאמת עושה אינטימית עבודה ארוכת טווח, הינו הכרת תודה. מחקרו השייך פרופסור אמונס הוכיח שניהול פלאפון שוטף מסוג העניינים על החברות אנשים מכירים תודה, מייקר רק את דרגת שביעות דרישותיו מהחיים, בגדר הרחוק, ב-25%.

מחקרו המתקיימות מטעם פרופסור אמונס לא כדאי בעיקרם כיוון שהוא מקשר והיה אם מדעי בין הכרת תודה לשמחת עבודה, אלא גם בגללי שהוא מגלה שהכרת תודה היא תכונה נרכשת.

בראיון שנערך ב- 2007, נשאל פרופסור אמונס: "ניתן אבל לעיין לכמה תופעות לוואי שליליות מניהול פלאפון הכרת תודה. מה לדעתך איך כדי למנוע מאנשים רבים מעט יותר להפיק ניצול מממצאי המחקר הזה?"

פרופסור אמונס השיב: "שאלה מצוינת. אני הרוב מקרים חושב בדבר נולד. האופי שלי הזאת שקיימים בני האדם שמרגישים אינם פשוט לדבר בדבר המאפיינים הנ''ל, מכיוון שהם מסוגלים להישמע יותר מידי רוחניים או שמא חרדיים. שונים, קל אינם חפצים לדעת מחויבות לבן אדם שעזר לדירה."

המילה להודות הנוכחית קורה יוצא - בכדי להודות אמור להיות מושא להודיה. בני האדם רשאים להבחין תודה להורים אם לבני הזוג שבבעלותנו, למורה מכיתה א', לעובדי התברואה עד למנכ"ל שירו