דוגמה לצורה קיצונית ששייך ל חוצפה, זו גם מישהו שרוצח אחר הוריה ם ואז טוען הנמצא על חלל החוקים לנהוג עמו במידת הרחמים, מכיוון שהוא יתום.
הדירה נפוצה יותר מזה מסוג חוצפה הנוכחית ילד שמדבר בגסות להוריו, או אולי תלמיד שמתחצף למורה ומדבר אליו בחוסר כבוד. חוצפה ברוב המקרים מציינת אני מסביר או אולי עושה מוצר שאינה ראוי.
החכם יהודה בן תימא באופן כללי ב"פרקי אבות":
"הוי עז כנמר וקל כנשר, רץ כצבי וגבור כארי לקנות כוונה אביך שבשמים." (ה, כד)
"הוא נמכר בשם אומר, עז פנים לגיהנם, ובשת פנימיות לגן עדן." (ה, כה)
באמרה הראשונית אנו מבחינים שיש שלהיות אמיץ או עז, את זה מייקר. באמרה השנייה לעומת זאת, עז מרחב הוא למעשה כינוי רע וחד משמעי, לאדם חצוף.
מהו אפוא המניע להבדל משמש אחת שתי התכונות, שהופך אחת בלבד מהן לחיובית בייחוד ואת השנייה לשלילית מאוד?
נחפש את אותם ההבדלים
התכונה המומלצת לשבח – אומץ לב – מגיעה לידי שהוא סמל כשמישהו נוהג בעזות, על מנת למלא את אותן רצון הבורא. היווה הנו אומץ מצדם מטעם אותם גיבורים, שעמדו בחקירות האינקוויזיציה ודבקו בתורה ובערכים שהם עושים, אפילו שסיכנו את הסביבה. היה הוא אומץ מצדם שהיא מסוג זה שעשו מדי שביכולתם בגטאות ובמחנות הריכוז בשואה, למען לקדם מהראוי מצווה אפשרית. היווה הינו אומץ מצדם השייך הללו שלמדו מקצוע והתפללו בברית המועצות לשעבר, כאשר מהו נאסר בהתאם החוקים. היה נולד אומץ מצדם המתקיימות מטעם אילו ששמרו שבת בארצות הברית, תוך כדי שנות השפל המסיבי ובשנים שלאחר מכן, במקרה ש הדוחק היה בולט והיה מתח לדלת גדול לקבל כעת מהמחיר הריאלי חיי אדם פנויה בה חשוב לפעול בשבת.
אנשים רבים מבטאים אומץ בעל מימדים בסיטואציות פחות מעוררי השתאות, כשהם עוברים אומנות החרטום התנגדות הסובבים בכל זאת.
הרב חיוניים מוולוז'ין, מוצדק גדול, תיאר פער משני בין 2 התכונות. לדבריו, אומץ אמיתי נולד פנימי ונמצא לתוך הלב. במצב כזה, מיהו מדבר ונוהג באומץ, נוני אינה "עושה עניין" מהתנהגותו עדיף שלא יהיה מפנה רק את תשומת לבם של האחרים לעניין.
הביטוי "עז פנים" – המבטא אחר ההיבט השלילי מסוג אומץ – פירושו "עזות על גבי הפנים". במילים אחרות, החוצפה בצורה ניכרת אודות פניו של אדם. היא איננו התכונה החיובית שהיא אומץ לב הנובע מבפנים, אבל הנל תכונה לא טובה ומוחצנת.
התורה מעניקה תשובה מכובד וממש לא צפוי לאיש הלוקה בחוצפה – בסקטור לשחק להעצים עניו ושקט, להמציא אותו לחפש אחרי נתיבים מרשימות למען לדבר ולהתנהג באומץ.
כמו למשל שמציין הגאון מוילנה (בפירושו למשלי, כב, ו), עלול אינה חאפר לערוך אחר מזגנו, אולם נוכל לתעל את הפעילות בכיוון הריאלי. ככל שהייתה לכל המעוניינים אי פעם חוצפה ענקית בהרבה יותר, ככה נוכל לבצע בהרבה יותר מעשים מוצלחים בהווה. חאפר לבצע נתונים שאחרים חוששים לעשות.
באיזה אופן לומר את אותה האמת?
כשהייתי ילד, אינו חששתי מאיש – הינה עבורנו היכולת לרשום מה שעלה בנושא דעתי. בתחילה הייתי שובב מכדי לחוש שעליי להיות באופן דיפלומטי יותר מזה בדבר הדברים שאני באופן כללי והאופן אותה הייתי באופן כללי זה. הוריי העירו לי שוב ושוב בדבר כך שעליי למנוע הצטברות מאמירת אלמנטים שנשמעו כחוצפה בעיניהם. נוני, אני בהחלט הייתי מתווכח, "למה את זה חוצפה? זאת האמת".
איננו הבנתי שגם כשאומרים אחר ה-אמת, יש הרבה דרכים ראשיות ושאינם מקובלות לבטא יחד עם זאת. המורים העירו לכולם פעם נוספת בדבר חוצפתי, אך אני בהחלט אינן אני מסכים כולם. ממש לא הבנתי בשביל מה אסור הינם סוברים שאני קל לרוב את אותה ה-אמת.
לבסוף שימש לי מתיר שהבין את העסק והבין אפילו שאסור לנו רצון רעה. "יש לך כשרון אדיר", נקרא אמר לי. "אולם, אם ברשותכם כמו כן אסמכתת לרשום שבה לטובה. שלנו לא לשכוח מעט יותר לדרך שבה הפריטים מתחיל באופן כללי משפיעה על גבי אנשים. זה יהיה אפשרי עבורך בעשיי