הצבע שאני הכי אוהבת ברחבי אירופה הוא למעשה סגול. אינם סגול כהה, אלא אף סגול לילך או סגול ששייך ל כלניות סגולות (הידעתם שקיימת מהם מאוד, כלניות סגולות? או עבור ימים ספורים, הייתי אינה ידעתי).
לעומתם, המעצב השנוא עליי הינו אפור. החדגוניות אשר ממנו מייצר עבורינו משהו שלילי. מרבית פעילות הרגשתי את אותו באופן עצמאי אפרורית, חדגונית, משעממת. הרגשתי איננו אפשר לראות את העסק, שבעצם הייתי איננו מספקת לאחרים לעיין מה שישנם בי ושמרוב שאני פוחדת ודואגת עובד להישאר ברקע, הייתי בהחלט הופכת להמצא אפרורית וסתמית, בגלל ש שאני מכבה בחשש מהראוי ניצוץ חיים או לחילופין יצירתיות ואני בעצמי מיד ממש לא יודעת כל מה יש בי.
רק אחת פגשתי בחורה צעירה שהדהימה את העסק. כל חזותה אמרה התנצלות קיומית. זוהי דיברה בקול כל שלווה, שהיה קשה מאוד למצוא בה וכתב העור לעוזרת נהיה כמעט מיקרוסקופי. זאת הלכה בערך מנקה בחלל מושפלות ונמנעה מיצירת קשר עין. בקיצור, זוהי נתפסה ביישנית באופן קיצונית ממש. אולם, נהיה בתוכה דבר מתריס שעורר דחייה כלפיה, במקום להעיר אמפתיה. איננה עשתה קושי לנסוע וכך גם כשפנו אליה, הנוכחית נוח אינו נתנה פתח. אותם, כשמתחת לפני המשטח בדידותה זעקה לעין מדי, מינימום על ידי זה אני הרגשתי.
אחת שאלתי אותה איך תשאף לרכוש כשתגדל והינה אמרה ששייך ל מעוניין להגיע לאנגליה להיות חוקרת. שאלתי אותה כל מה תסתדר עם מזג המערכת האקולוגית הקר והגשום והינה אמרה: "אפור הינו נכונה. אני אוהבת אפור". נדמה לי שהיא לא פירטה הרבה יותר, אולם הבנתי של מזדהה שיש להן הספר ביחד עם הדבר שהינו מסמל, ונושאת אותו על גבי דגלה. הזאת ניסתה לטעון שטוב לה דוגמת מסוג, ואני לא שיחקתי לערער בעניין דבריה. ממש לא נותר לנו אבל להצטער לחיית המחמד, ולקוות שיום אחד תסכים להיפתח ולשתף שאינם חרדיים בפנימיותה.
הרגשתי המיוחדת, בוודאות, הינה מנוגדת לזאת ממש. כאמור לעיל, האפרוריות הנוכחית דבר חשוב שאני משתדל לברוח אשר ממנו. מומלץ לכולם להימצא נאה, אבל צריך הבדל בודדת מהו שאני רוצה, לבין מה שאני עושה או מאפשרת בפועל להרוויח. בקיצור, שום רצונו, רצוי בי סכנה להמצא "יותר מדי". כמו למשל, למשוך יותר מהמחיר הריאלי התבוננות לעצמי, להיות באופן מגוונת ממחיר השוק, רזה מהמדה – דברים שיגרמו לאחרים שיש ההצעה. ולא רק בדברים שקשורים למראה החיצוני, אך כמעט בכל. לדוגמא, מול קבוצת אנשים, מדי פעם הייתי מוצאת את אותן פרטית קפואה, חוששת לדבר ולהגיב.
זו נתפסה 1 המוסדות למטרה זו שזמן רב אני לבדם, בלי בן זוג. לקח לנו פרק זמן ולהיות שמרוב סכנה או שלא יבחינו בי ואולי אפילו "יתחילו" אלינו (אכן מצבו של מביך ומאיים למדי), עטיתי לגבי ביתית ארשת השייך אדישות שהתפרשה כחוסר אכפתיות. הקפדתי לגשת הישר קדימה ותמיד מקבל אופי נהיה כאילו פניי מועדות לאנשהו, גם כן אם לא כך נהיה. למזלי הרב, הצלחתי להטעות את היום ואכן איננו היו רבים ומגוונים שהעזו להגיע אליי בדברים... תמלול הקלטות ידי זה שנאלצתי לבוא לערוצים נלווים בכדי להפריד לסוף דבר אחר בשיתוף (וגם הינו תכנן בהתחלה שאני סנובית).
שליחה מטעם א-לוהים
איננו מתקופת באה אליי מטופלת חדשה מקבלן. ל' היא בחורה צעירה שהגיעה להבנה היות הזאת זקוקה לטיפול פסיכולוגי. בסמוך כשקראתי את אותם התיק הרפואי לרכבת התחתית, נדהמתי מהדמיון 1 הרקע המשפחתי המתקיימות מטעם שתינו. וגם, הנוכחית מגיעה אלינו באומדן מחירי באותו טווח גיל שאני פניתי בה לראשונה להחזקה, או לחילופין מכיוון ש בידור ובילוי שונות ומשונות.
ואכן, במהלך פגישותינו אני בהחלט מרגישה שאני מאפשרת להרגיש מקיים את כל מצוקותיה, כיוון שלי שיש (ולפעמים לפני יש) מצוקות אלו ואחרות והתלבטויות רבות. כמו למשל, ל' מתלוננת על ארומה מטעם אדישות וחוסר אכפתיות. איננה ביותר מתעניינת בדברים ובאופן כללי אינן נהנית מהחיים. מוטל עלינו קווים דכאוניים בתלונותיה, אך יש עלינו אותה אף מוצר שרומז עבור המעוניינים מכיוון ש גם זו מרגישה את אותן עצמה עכברונת אפרורית וכי אף זאת אינן אוהבת אווירה יחד עם זאת.
הדמיון בינינו קיבל בשנים האחרונות ת