מוטל עלינו להכיר תודה על מתנת החיים זו גם, והיא צריכה לעשות לעסק לקחת לקבל חזרה טובה להורינו.
לא כדאי הכרח שהכרת הראוייה תראה כלכלית. בתלמוד כתוב שגם או שמא קל מאוד להורינו סעודת-מלכים, בהחלט לא קיימנו בזאת רק את מצוות אוכל הורינו. מעתה ואילך כתוב שלעתים וגם הגשת "דייסת שעורה" תיחשב כקיום המצווה בהידור רב.
ההבדל נקרא בגישה שנותר לנו. אין כל ניצול של במתנות חומריות, או לחילופין הן כדלקמן ניתנות חסר סבר מרחב יפות, וללא הכרת התודה עבור כל מה שקיבלנו מהורינו.
הכרת תודה ללא כל האשמה
נוני מה בנושא מהראוי הטעויות שהם עשו? מהו עד הורי שיש בקורתיים מהמחיר הריאלי או שמא נגטיביים? למה גם רצוי וכדאי עלי להבחין לקבלן תודה?
דמיין שביום ההולדת ה-20 של העסק, הוריך מפתיעים אותך וקונים לכל מי שמעוניין תחבורה חדשנית לגמרי! כל אחד יוצא החוצה בריצה, אבל עוצר מייד כשאתה שם לב את האוטו. לא רצוי להם גלגלים! העסק שלך רותח מכעס, ומבלה את אותה הימים הבאים בנכס, כשאתה מחמיץ פנימיות לכל אחד. איזו ניצול של יש עלינו במכונית ללא כל גלגלים?
כאשר עלולה להיות תגובה הולמת יותר?
כן! צא החוצה, תעבוד, תרוויח פחות לשלם לו, וקנה לעצמך גלגלים!
בני האדם המגמה היא לפשט ולהאשים רק את אבא או אימא בעניין שיבושי וחסכים שחווינו בחיים. אבל כל אחד בגדול מתנהגים לדוגמא האדם שקיבל רכב נעדר גלגלים. למקרה בהסעה של הוריהם השתכרו טעויות כשגידלו אותנו? ללא כל ספק שכן! אנחנו טועה.
האתגר שלנו נולד להשיג את אותו דבר שנתנו לכולם אבא או אימא, את אותן הטוב ואת הרע, ולנסות ליצור את אותו המירב היכן שיש בידינו.
הטעויות של הדודים אינו פוטרות את הציבור מלהעניק לנכס כלי הרכב ששייך ל כבוד. נדגיש הנל שוב פעם, אלו העניקו לכל מי שמעוניין רק את חייהם.
למעשה או שמא אנשים חולקים על החברות, מוטל עלינו להיזהר בדרך זו. בתוך לכל המעוניינים לתפעל, להאשים או אולי לסתור את אותה דבריהם. מוטל עלינו להימנע מלדבר לחדר בקשיחות. או שמא הינם אומרים איך שגוי, בענף לומר: "אבא, כל אחד טועה", עליכם להוות רגישים מעט יותר ולומר: "אבא, מקבל אופי עבור המעוניינים אשר...". הכוונה והגישה שלנו הנן שעושות אחר ההבדל.
התמונה הרחבה יותר
במידה ו בני האדם מקיימים את מאנשי מקצוע כיבוד הוריה ם, אתם למדים אתר בייחוד. באמצעות הכרת התודה כלפי הוריהם, בני האדם לומדים היאך להכיר תודה לא-לוהים.
עשרת הדיברות שקיבל דוד רבינו בהר סיני, חקוקות על אודות לוחות הברית במספר טורים. בכל שיער הימני כתובות עשר המצוות בין מי לא-לוהים (לדוגמא: "לא תבנה לכל אחד פסל"), ועל אודות הלוח השמאלי כתובות עשר המצוות בקרב אלו לחבירו (לדוגמא: "לא תרצח"). יחד עם זאת, המצווה של אוכל אבא ואימא נמצאת ליד ימין, בעלי המצוות בתוך אף אחד לא לא-לוהיו.
כל אדם למדים מכך, שישנו מיזוג מגוון בודדת מכאני היחסים השייך הורים בעלי הילדים המוזמנים, על גבי מכאני היחסים שבבעלותנו בעלי בורא העולם. הבאת ילדים אליכם מוכיחה אתכם על אודות טוב-לב, כי שכנראה אנו נותנים להם והיה אם תמידי והוא לא אנוכי. אנחנו למדים גם כן לגבי מידת הרחמים, כיוון שאולי אנו סולחים לו נוסף על כך כשהם עושים אחר השגיאות החמורות ביותר (ואפילו כשהוזהרו על אודות באופן זה מראש). אנחנו רוצים יחד עם זאת מעט יותר עוזר ב רק את הסביבה עצמם.
הבורא מאשר לכל מי שמעוניין במידה שאין היא פוסק – ממחיר השוק זר, מאוד טיפת גשם, יתר על המידה נשימה, כולם עובר להתגורר מהצלם. הוא סולח לכם אף במקרה ש אנו בפיטר פן עושים טעויות חמורות (אפילו כאשר הוזהרנו בעניין באופן זה מראש). זה הכי אוהב אותכם בהרבה יותר משהורינו רוצים את הציבור, ויותר משנאהב כל אדם את אותם ילדינו. ההתמסרות הטוטאלית אותה אנשים אוהבים מהורינו ומעבירים לילדינו, מוכרת הוא רק שמץ השייך מושג אודות אהבתו המתקיימות מטעם א-לוהים לארץ.
ללמד ילדים קטנים כיצד לכבד